<h1>שו"ת מהר"ם מרוטנבורג (לבוב) סימן תע"ח</h1>
<h2>דף כב.</h2>
רבינו אבי העזרי היה אוסר להלוות מעות של צדקה בריבית וראייתו מס"פ החובל [צ"ג ע"א] ההיא ארנקי של צדקה דאתאי לפומבדיתא אפקדי' רב יוסף בהדיה ההוא גברא ופשע בה חייבי' רב יוסף לשלומי א"כ הרי אתה רואה דדין הדיוט יש להם למעות של צדקה דאלו דין הקדש אמרינן במשנה בהזהב [נ"ו ע"א] נושא שכר אינו משלם שומר חנם אינו נשבע והקדש מותר להלוות בריבית כדאמ' פ' הזהב [נ"ז ע"ב] אין דין ריבית ואונאה להקדש והואיל דדין הדיוט יש לה לצדקה אסור להלוותם בריבית ולי אני המחבר נראה דמותר וההיא דפ' החובל דחייביה רב יוסף לשלומי מיירי בדקייץ להו לעניים כדמוקי לה התם במסקנא אז יש לו דין הדיוט וראיה מירושלמי דמועד קטן [פ"ב ה"ג] ופ' בן סורר ומורה [ה"ב] לוין בריבית לחבורת מצוה ולקידוש החודש ועתה הואיל ולוין בשביל לעשות מצוה וכ"ש לגוף מצוה דמותרת והאי דנקט לחבורת מצוה ולא מעות של צדקה משום דקאי אדר' יוחנן דאמר לעיל מיני' גנב לאביו ולאמו (אבל) [אכל] בחבורת מצוה אין נעשה בן סורר ומורה ועוד התם איירי בריבית דאורייתא דאי בריבית דרבנן הוה לי' למימר לוין בחבורת מצוה קרוב לשכר ורחוק להפסד דהיינו כדאמר פ' איזהו נשך [ע' ע"א] גבי מעות יתומים ועוד נראה מדנקט התם ריבית ריבית משמע אפי' קציצה וא"ת והא דאמרי בערכין [כ"ב ע"א] ומייתי פ' ד' וה' [ל"ט ע"א] במשנת שור של פקח אין נזקקין לנכסי יתומים ומוקי ר' יוחנן לשטר שיש בו ריבית נזקקין וההוא שטרא אוקי לה בערכין כשלוה מן העכו"ם אביהן א"כ לוקמא כשלוו הן עצמן ממעות של צדקה הואיל ומותר נר' דלרווחא דמילתא נקיט מן העכו"ם. אור זרוע.
